בראשית, פרק י׳, פסוק א׳

לאחר חורבן העולם מתחילה האנושות את דרכה מחדש מתוך משפחה אחת, כדי ללמד שכל העמים נוצרו מאל אחד תחת השגחה מכוונת. המילים וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי־נֹחַ אינן מתארות רק ילדים פרטיים, אלא את ייסודן של שבעים אומות העולם, מתוך מטרה להראות כיצד תצמח מתוכן משפחת אברהם. הכתוב מונה את הבנים בסדר שֵׁם חָם וָיָפֶת, ומקדים את שם על אף שיפת היה הבכור בזכות צדקתו ומעלתו הרוחנית, כאשר שלושתם מייצגים יחד את חיי הרוח, היצר ונימוסי החברה. ההדגשה כי וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל מבטאת את חסד ה' שעצר את פריונם לפני כן כדי שילדיהם לא יטבעו באסון, או מציינת את התפתחותו של דור חדש לאחר ההימנעות מהולדה בתיבה.