בראשית, פרק ט׳, פסוק כ״ט

חתימת מסכת חייו של שורד המבול מעבירה את שרביט ההיסטוריה אל הדורות הבאים שיעצבו את העולם מחדש. קריאת המילים וַיִּהְיוּ כׇּל־יְמֵי־נֹחַ בלשון יחיד, וַיְהִי, מעידה על צדקתו המוחלטת ועל כך שכל ימיו היו רצופים ועקביים בעבודת ה' כיום אחד. מניין שנותיו, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, מחבר את תקופות חייו שלפני המבול ולאחריו, תוך השמטת שנת המבול עצמה מן הספירה. בניגוד לסיפורי העמים הקדומים שהעניקו חיי נצח לגיבורם, התורה מדגישה את אנושיותו בציון הפשוט וַיָּמֹת. מותו ללא צאצאים נוספים מותיר את התפתחות האנושות בידי שלושת בניו, ומפנה את הבמה לקראת התעוררותו של אברהם לקרוא בשם ה'.