הברית האלוהית הנכרתת לאחר המבול אינה מוגבלת לאנושות בלבד, אלא מקיפה את עולם החי כולו. מאחר שבעלי החיים חלקו עם בני האדם את גורל ההצלה בתיבה, הם זוכים כעת להבטחה מקבילה של קיום והגנה מפני השחתה עתידית [קאסוטו, ביאור שטיינזלץ].
הדגשת המילים אשר אתכם או אתכם לאורך הפסוק מוסברת בכמה אופנים. גישה אחת רואה בכך ציון לזכותם של בעלי החיים שניצלו בנס ולא הזדווגו עם מינים אחרים, ולכן הם עתידים לחלוק את גורל האדם גם להבא [מלבי"ם, קאסוטו]. גישה אחרת מסבירה שהנוכחות הפיזית של החיות לצד נח נועדה לאפשר את החלת הברית עליהן, שכן ברכה וברית חלות בצורה חזקה יותר כאשר הן נעשות פנים אל פנים. בנוסף, יש בכך רמז לייעודם של בעלי החיים לשמש את האדם ולחיות תחת ציוויו [העמק דבר].
הפירוט בעוף בבהמה ובכל חית הארץ מציג את מגוון המינים, מן העוף ועד לחיית הבר [ביאור יש"ר], כאשר האות ב' משמשת לפירוט והבהרה [קאסוטו] (ובמילה בבהמה היא מודגשת פעמיים [מנחת שי]). הצירוף חית הארץ אתכם מתייחס ספציפית לחיות המתהלכות בקרבת בני האדם ובני תרבות, כדוגמת כלבים וחתולים [רש"י, ברכת אשר על התורה]. אגב כך, ניתן להבחין כי סדר הופעת הקבוצות השונות (עוף, בהמה, חיה) משתנה לאורך כל פרשיות המבול ללא תבנית או שיטה קבועה [ברכת אשר על התורה].
בהמשך הפסוק נאמר מכל יוצאי התבה. האות מ' במילה זו משמשת במשמעות של "כלומר" [קאסוטו], אם כי יש מי שרואה בשימוש התחבירי בה קושי הדורש עיון [שד"ל]. תוספת זו באה לרבות גם מינים פחות בולטים, כגון שקצים (עופות טמאים) ורמשים [רש"י, שפתי חכמים].
סיום הפסוק במילים לכל חית הארץ מעורר שאלה, שכן חיות הארץ כבר הוזכרו קודם לכן. הפרשנים מציעים מספר כיוונים לכפילות זו:
כיוון אחד רואה בכך הרחבה לדורות הבאים. הברית אינה מוגבלת רק לחיות שיצאו באותו הרגע מהתיבה, אלא מבטיחה את קיום תולדותיהן וזרען לכל חיות הארץ העתידות לבוא לעולם [רד"ק, מלבי"ם].
כיוון נוסף מסביר שהכוונה היא להכללה של כלל עולם החי ברחבי הארץ ולצורכי העולם, ולא רק לאותן חיות ששהו בתיבה ונועדו לשמש את נח [העמק דבר, קאסוטו].
כיוון שלישי מפרש שהחזרה נועדה לרבות בברית את המזיקים, שאינם מתהלכים עם הבריות ואינם נכללים בחיות שהן "אתכם" [רש"י]. סביב הגדרת אותם מזיקים מתקיימת מחלוקת מרתקת; יש המפרשים שהכוונה לחיות טרף מסוכנות כגון אריות, דובים ונמרים [גור אריה, יריעות שלמה]. לעומתם, אחרים טוענים כי חיות אלו יכולות להיות בנות תרבות או שאינן טורפות כשאינן רעבות, ולכן המזיקים שהפסוק נזקק לרבות באופן מיוחד הם דווקא השדים, ששהו אף הם בתיבה (תחת ההגדרה של "כל חי") וזקוקים גם הם לברית הקיום [מזרחי, לבוש האורה].