הופעתה של הקשת בענן אינה רק תופעת טבע, אלא סמל למחויבות אלוהית נצחית לקיום העולם. העדות החזותית הזו מגשרת על הפער שבין מידת הדין השמימית לבין חולשתם של יושבי הארץ, ומעניקה ביטחון גם בשעות של חרדה מפני כוחות הטבע.
הפרשנים מסכימים כי המילים וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן קובעות את הקשת כאות קבוע ונצחי בבריאה [רד"ק, קאסוטו]. עם זאת, מתעוררת השאלה מה קורה כאשר השמים מכוסים בעננים כבדים והקשת אינה נראית לעין האדם, מצב העלול לעורר חרדה שמא הברית הופרה. על כך משיבים מספר פרשנים כי הקשת תמיד קיימת ונרשמת בעננים העליונים, גם אם היא נמצאת בסתר ואינה גלויה לנו [אבן עזרא, מלבי"ם, מחוקקי יהודה].
אף כאשר בני האדם אינם רואים את הקשת, ה' רואה אותה [מלבי"ם]. הצירוף וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר מוסבר לרוב על דרך המשל, שכן אין שכחה לפני ה'. מראה הקשת נועד להרגיע את בני האדם לבל ידאגו מפני מבול או פורענות, ולדעת שה' זוכר את בריתו [שד"ל]. עצם הופעת הקשת עשויה לרמוז כי העולם היה ראוי לעונש, אך ה' חס על עולמו ונמנע מלהשחיתו [אם למקרא].
מנגד, יש המפרשים את המילה וּרְאִיתִיהָ מלשון בחירה, כלומר ה' בחר בקשת כדי שהיא תהיה לזיכרון עבור בני האדם הזקוקים לסימנים מוחשיים, ולא עבורו [הכתב והקבלה]. גישה נוספת רואה בראיית הקשת התבוננות בתוצאותיה הרוחניות: ה' משגיח בתפילותיהם של הצדיקים העומדים בפרץ כדי להשיב את החמה [ספורנו]. ברובד עמוק יותר, הקשת משמשת משל לאור האלוהי המשתקף דרך נפש האדם המזוככת, בדומה לאור השמש המשתקף בענן דק ומתפצל לשבעה גוונים, וכך מתעוררות מידות הרחמים והחסד האלוהיות [מלבי"ם].
השימוש במילה אֱלֹהִים בביטוי בֵּין אֱלֹהִים, במקום שה' יאמר "ביני", עורר דיון נרחב. הגישה הפשטנית גורסת כי זהו מנהג הלשון במקרא לדבר בגוף שלישי [רד"ק, ביאור יש"ר]. אולם, רוב הפרשנים מוצאים כאן רובד נוסף וקושרים את השם "אלוהים" למידת הדין ולמנהיגות הטבע. כאשר דור חוטא וראוי לעונש, ומידת הדין השמימית מקטרגת ודורשת את השחתת העולם, ה' רואה את האות, זוכר את הברית ובולם את מידת הדין מלפגוע בארץ [רש"י, רד"ק, נחל קדומים].
יתרה מכך, הברית מודגשת כברית בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה, משום שגם אם בני האדם חטאו והפרו את הברית, בעלי החיים וטבע העולם לא חטאו וראויים להינצל [מלבי"ם]. לבסוף, נוכחות הקשת אינה רק אות להימנעות מהרס, אלא עדות להשגחת ה' המנהיג את הטבע לטובה, לקיום העולם בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, ולהשפעת ברכה וגשמים על הארץ [העמק דבר].