עם שוך מי המבול, האנושות מתחילה את דרכה מחדש. רשימת צאצאי נח אינה רק תיעוד משפחתי, אלא תשתית להבנת התהוות האומות כולן. מטרת הפירוט היא לעקור מן השורש אמונות אליליות קדומות שלפיהן עמים צמחו מן האדמה או נולדו מאלים שונים, ולקבוע אמת אחת: האנושות כולה, על כל גווניה, נוצרה מזוג הורים אחד ומאל אחד [שד"ל, קאסוטו]. מתוך כך מתחדדת ההשגחה האלוהית המכוונת את פיזור העמים בעולם [קאסוטו].
המילים וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אינן מכוונות רק לילדים ביולוגיים, אלא להסתעפות של אומות, עמים ולשונות [שד"ל, רלב"ג, קאסוטו]. המונחים המשפחתיים בפרשה, כגון "אב", "בן" ו"ילד", משמשים בהשאלה לתיאור ייסוד של ערים ושבטים [קאסוטו]. הפרשה מונה בדיוק שבעים צאצאים, המייצגים את שבעים אומות העולם ושבעים הלשונות. מספר זה אינו מקרי, אלא משקף סדר אלוהי המקביל לשבעים הנפשות ממשפחת יעקב שירדו למצרים, דבר המלמד כי ה׳ הציב את גבולות העמים בהתאמה לייעודו של עם ישראל, שהוא הסגולה הנבחרת מתוך כלל האומות [רבנו בחיי, צאינה וראינה, קאסוטו].
אף שיפת היה הבכור, הכתוב מקדים ומונה את שֵׁם חָם וָיָפֶת בסדר זה מפאת מעלתו הרוחנית של שם, היותו צדיק, ומכיוון שממנו עתידים לצאת אברהם ושאר האבות הקדושים [מלבי"ם, רלב"ג, צאינה וראינה]. מבחינה רעיונית, שלושת האחים מייצגים שלושה אבות־טיפוס של הקיום האנושי: חם מסמל את החיים החומריים והרדיפה אחר תאוות גופניות; יפת מסמל את חיי החברה, היופי, המוסר והכבוד; ואילו שם מייצג את החיים השכליים, דרישת החכמה והחיבור הרוחני [אברבנאל]. שלשת השמות הללו עומדים בפני עצמם כרשימה המייצגת את דור המייסדים של העולם החדש [קאסוטו].
באשר למילים וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל, הפרשנים חלוקים בהבנת הרקע להולדה זו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שלבני נח לא היו ילדים כלל לפני המבול. ה׳ מנע מהם להוליד בעודם בעולם הישן והמושחת, וזאת מתוך חסד – כדי שילדיהם לא יאבדו בשיטפון, או כדי שלא יהיה צורך להציל אנשים רבים מדי בתיבה [רמב"ן, הטור הארוך, תולדות יצחק, ביאור יש"ר]. בנוסף, הכתוב מדגיש שהם נולדו רק לאחר מכן כדי ללמד שבני נח לא קיימו יחסי אישות ולא הולידו ילדים בזמן שהותם בתיבה עצמה [רד"ק].
מנגד, יש הסבורים כי היו להם בנים עוד קודם לכן, וכוונת הכתוב היא שעיקר צאצאיהם, או בנים נוספים, נולדו להם רק לאחר שוך המים [העמק דבר, ביאור שטיינזלץ]. כך או כך, ההדגשה על התקופה שלאחר המבול מצביעה על כך שבעוד האבות גדלו בעולם הישן, הרי שילדיהם נולדו לתוך מציאות היסטורית חדשה [רש"ר הירש]. דרך שרשרת דורות זו עברה המסורת על בריאת העולם ועל המבול מאדם הראשון, דרך נח ושם, ועד לאברהם אבינו שהפיץ אותה בעולם [רבנו בחיי, צאינה וראינה].