רשימת תולדותיו של שם משרטטת את מפת העמים והאזורים הגיאוגרפיים במזרח הקדום, תוך התמקדות באבות המייסדים של אומות משמעותיות באזור זה. בניגוד להגדרות מודרניות, הרשימה המקראית מאגדת עמים על בסיס קשרים היסטוריים וגיאוגרפיים מובהקים של אותה תקופה.
עילם הוא עם מוכר ששכן ממזרח לבבל, באזור שבין מדי לשושן [שד"ל, קאסוטו]. יש הקושרים את שמו לאזור ח'וזיסטאן, וממצאים לשוניים מצביעים על כך שצורות כתיבה קדומות בפרס מזכירות את השם עילם, בדומה לשם איראן [שד"ל, אם למקרא]. שמו מופיע בראש הרשימה כדי להדגיש את התגשמות נבואת נח, לפיה כנען יהיה עבד לצאצאי שם [קאסוטו]. ואשור מתייחס לאומה הידועה ששכנה מצפון לבבל [קאסוטו].
בנוגע לוארפכשד, בעוד שבהמשך המקרא הוא מוזכר כאדם פרטי, כאן השם מייצג את האומה הרואה בו את אביה המייסד [קאסוטו]. זיהוי האומה נתון במספר השערות: גישה אחת מפרקת את השם למילים "ארף" (שמשמעותה גבול או תחום בערבית) ו"כשד", ורואה בו את אבי הכשדים והבבלים [ביאור שטיינזלץ, אם למקרא, קאסוטו]. גישה אחרת מזהה את ארפכשד עם מחוז קדום באשור, סמוך לארמניה או באזור כירכוכ של ימינו, שנקרא על שמו לאחר שצאצאיו התיישבו בו [שד"ל, אם למקרא, קאסוטו].
ולוד מייצג עם שקשה לזהותו בוודאות, אך הפרשנים מסכימים כי אין לבלבל בינו לבין ה"לודים" שהוזכרו קודם לכן כצאצאי מצרים [ביאור שטיינזלץ, קאסוטו]. יש המזהים אותו עם אזור לידיה שבאסיה הקטנה או מעבר להרי הטאורוס [שד"ל, ביאור שטיינזלץ], בעוד אחרים מציעים כי מדובר באזור על גדות נהר החידקל העליון [קאסוטו].
וארם מתייחס לשבטים ארמיים שנדדו זמן רב באזור הקשת הפורייה, עד שהתיישבו והגיעו למעמד מדיני חשוב [קאסוטו]. שם זה כולל בתוכו שני חבלי ארץ עיקריים: האחד הוא אזור סוריה, המוכר כארם דמשק, שבו התקיימו ממלכות שונות בימי דוד המלך; והשני הוא אזור ארם נהריים, הממוקם בין הנהרות פרת וחידקל [שד"ל].