התפצלות משפחת העמים מציגה את צאצאיו של גומר, המייצגים אומות ושבטים שנחשבו לענפים של גזע זה או שהיו תלויים בו [קאסוטו].
אשכנז: זיהויה של אומה זו נתון למספר גישות. מבחינה היסטורית וגאוגרפית, תעודות אשוריות מצביעות על כך שמדובר בשבטים הסקיתים מהצפון. עם זה מוזכר בספר ירמיהו כאחת הממלכות, לצד אררט ומני, שנקראו לתקוף את בבל, ולכן יש הסבורים כי מדובר באומה באזור ארמניה [שד"ל, קאסוטו]. במקורות חז"ל זוהה המקום כ"אסיה", שם שבתחילה ציין עיר ספציפית ובהמשך התרחב לכל החלק המזרחי של העולם [אם למקרא]. בדורות מאוחרים יותר, התקבע הזיהוי הלשוני והמסורתי של אשכנז עם ארץ גרמניה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
וריפת: הפרשנים מסכימים כי קשה לזהות אומה זו בוודאות [שד"ל, קאסוטו]. מבחינה טקסטואלית, בספר דברי הימים השם מופיע בכתיב דיפת באות דל"ת, אף שישנם כתבי יד קדומים ששמרו על האות רי"ש גם שם [רד"ק, שד"ל, קאסוטו]. באשר למיקומה, ההצעות מגוונות: יש הסבורים כי מדובר באומה באזור ארמניה הקשורה לרכסי הרים או לנהרות באזור כורדיסטן [שד"ל], יש שזיהו אותה עם פריגיה שבצרפת [רד"ק], ויש שקישרו אותה לאזור חדייב [אם למקרא].
ותגרמה: מילה זו נכתבת במקרא בכתיב חסר, ללא האות וי"ו לאחר התי"ו [מנחת שי]. בתעודות חתיות קדומות מוזכר מחוז צפוני בשם זה, והאומה מוזכרת בספר יחזקאל כיושבת בירכתי צפון וכמקיימת קשרי מסחר עם צור [קאסוטו]. בעוד שאנשי ארמניה נהגו לכנות את עצמם "בית תוגרמה" [שד"ל], מקורות מדרשיים זיהו את המקום עם גרמניקיא [אם למקרא], ובדורות מאוחרים היו שזיהו את תוגרמה עם טורקיה, אם כי זיהוי זה אינו ודאי [ביאור שטיינזלץ].