רשימת היוחסין הארוכה של משפחת יקטן נחתמת באזכור בנים ששמותיהם הפכו ברבות הימים לשמות של מחוזות וארצות מפורסמות, במיוחד כאלה שנודעו בעושרן. האישים המוזכרים כאן העניקו את שמם לאזורי מגוריהם, שהפכו לימים למקורות של זהב ואוצרות [ביאור יש"ר].
מיקומה של ארץ אוֹפִר, הידועה כמקור הזהב שאליו הפליגו אוניותיו של שלמה המלך, עורר דיונים נרחבים. הגישה המרכזית ממקמת אותה בדרום חצי האי ערב. אף על פי שכיום לא מצוי שם זהב, עדויות מימי קדם מצביעות על קיומו בעבר באזור זה, או לחלופין, שסחורות יקרות מהמזרח הרחוק הגיעו לנמלי ערב ומשם הועברו הלאה [שד"ל]. דעה שניה גורסת כי אופיר ממוקמת בארץ הודו או באיים הסמוכים לה, מקומות שהיו עשירים בשנהבים ובאבנים יקרות. יש אף שהציעו כי היו שני מקומות שונים שנקראו בשם זה, אחד בערב ואחד בהודו [שד"ל, אם למקרא]. מנגד, דעות שניסו לקשור את אופיר ויקטן ליבשת אמריקה נדחו לחלוטין, שכן שמות המקומות שם ניתנו בטעות בתקופות מאוחרות הרבה יותר [אם למקרא]. עם זאת, יש המטילים ספק אם קיים קשר ישיר בין הדמות המקראית לבין ארץ הזהב המפורסמת [קאסוטו].
מעניין לציין כי גם חֲוִילָה, המוזכרת מיד לאחר מכן, מזוהה כארץ מבורכת בחצי האי ערב, שאף היא נודעה כמקום שממנו הפיקו זהב [שד"ל, קאסוטו]. את יוֹבָב מזהים עם אומה או שבט קדום ששכן אף הוא בדרומו של חצי האי ערב [שד"ל, קאסוטו].
הפסוק מסתכם במילים כׇּל אֵלֶּה בְּנֵי יׇקְטָן. סיכום זה נועד להדגיש את ייחודו של יקטן, שכן בכל רשימות היוחסין שנזכרו עד כה, הוא האדם היחיד שהעמיד משפחה גדולה כל כך של שלושה עשר בנים [רד"ק]. בנוסף, חתימה זו נחוצה כסיום לרשימה הארוכה, כדי להבהיר לקורא לאיזו משפחה בדיוק יתייחס הפסוק הבא, שיתאר את גבולות מושבם של בנים אלו [קאסוטו].