בראשית, פרק י׳, פסוק ד׳

פריסת בְנֵי יָוָן אינה רשימה מלאה של כל המשפחות, אלא מציגה שמות עמים וארצות רחוקות כדי להמחיש את מרחבי העולם כחלק מתוכנית אלוהית מקיפה. הזוג הראשון בפסוק מייצג חבלי ארץ: אֱלִישָׁה, המזוהה עם שמה הקדום של יוון, קפריסין או אזורים באסיה הקטנה, וְתַרְשִׁישׁ, שהיא עיר נמל קדומה בספרד או באסיה הקטנה. הזוג השני מסתיים בלשון רבים ומציין אומות שלמות שיצאו מאותם אבות: הכִּתִּים, המזוהים עם בני רומי, המוקדונים או יישוב בקפריסין, וְדֹדָנִים, המוכרים כתושבי רודוס, יוון או טרויה. שם האומה האחרונה נכתב בספר דברי הימים באות רי"ש, חילוף המרמז על יחסם המשתנה לעם ישראל: כאשר ישראל בעלייה הם מציגים עצמם כקרובים ואוהבים, אך בעת שפל הם מתהפכים לשליטים אכזרים ורודנים.