שושלתו של שם מופיעה בסוף רשימת העמים כדי להוביל ישירות לסיפורו של אברהם אבינו, והמילים גַּם־הוּא מבהירות כי על אף שקיעותו בעבודת ה' ועיכוב פירוט תולדותיו, גם הוא הקים משפחה שהמשיכה את הסגולה הרוחנית. הכתוב מכנה אותו אֲבִי כׇּל־בְּנֵי־עֵבֶר, תואר המציין את היותו אב גיאוגרפי ליושבי עבר הנהר, או לחלופין את היותו המורה ואביהם הרוחני של העברים, צאצאי נינו עבר. ציון היותו אֲחִי יֶפֶת נועד לקשור אותו לאחיו הצדיק עמו חלק את המעשה המכובד של כיסוי אביהם, תוך התעלמות מכוונת מחם. התואר הַגָּדוֹל מתייחס לרוב ליפת שהיה הבכור בשנים, אך ייתכן שהוא מכוון לשם עצמו, או שכלל אינו מציין גיל אלא את גדלותם הרוחנית של אחים אלו.
בראשית, פרק י׳, פסוק כ״א
פרשת נח
וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כׇּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.