בראשית, פרק י״א, פסוק כ״ז

כאן מתרחש המעבר מתיאור קורות האנושות כולה אל התמקדות במשפחה אחת, כאשר הפתיחה החגיגית וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח מתייחסת לא רק לצאצאיו אלא גם למאורעות שעתידים לקרות לו. הכתוב כופל ומציין שוב כי תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן, שהיה כנראה הבן הקטן, כדי להפריד מעתה את ייחוסו של אברהם ממשפחת המוצא ולרמוז שתרח עשה תשובה בסוף ימיו בזכות בנו. התורה מדגישה כי וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט משום שלאחיו טרם היו ילדים, ומפני שלוט עתיד לתפוס את מקום אביו וללוות את אברהם במסעותיו. מותו של הרן בצעירותו נתפס בעיני תרח כקללה הרובצת על מקום מגוריהם, וזהו הדחף שהניע אותו לקחת את משפחתו ולעזוב. מתוך השתלשלות טראגית זו, סובב ה' את המציאות כדי להוביל בסופו של דבר את אברהם אל ארץ כנען.