בראשית, פרק י״א, פסוק ל״א

משפחת תרח עוזבת את מולדתה ויוצאת למסע, בין אם מתוך מנוסה מסכנה, תקווה לילדים, או בעקבות התעוררות רוחנית וציווי של ה'. אף על פי שוַיִּקַּח תֶּרַח את המשפחה, אברם היה היוזם האמיתי של המהלך, אך מתוך כבוד לאביו העניק לו את ההובלה המעשית. אל שני המנהיגים נלוו יתר בני המשפחה, ולכן נאמר וַיֵּצְאוּ אִתָּם, כאשר עמם יוצאים לוט, בֶּן בְּנוֹ כלומר נכדו היתום הזקוק לחסות, ושרי כַּלָּתוֹ, המודגשת כאֵשֶׁת אַבְרָם כדי ללמד שיצאה מרצונה כשותפה מלאה. יעד המסע היה לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן שנודעה באווירה המחכים, אך בדרכם צפונה וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. תרח עצר משום שחש בטוח מחוץ לאזור הסכנה ולא רצה להמשיך, עצירה שכוונה בהשגחת ה' כדי להפריד לבסוף בין אברם למשפחתו.