בראשית, פרק י״ג, פסוק י׳

תארו לעצמכם שאתם צריכים לבחור מקום חדש לגור בו. האם תסתכלו רק על כמה הבית יפה והגינה גדולה, או שתבדקו גם מי יהיו השכנים שלכם? כאשר לוט עומד על ההר וצריך להחליט היכן לגור, הוא מסתכל למטה אל עבר בקעת הירדן. הוא מביט אל הכִּכַּר, שזהו עמק רחב וענק המלא בדשא ירוק. הוא מבחין כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, כלומר שהארץ מלאה בנחלי מים. האזור הזה אפילו לא היה צריך לחכות לגשם, כי נהר הירדן השקה אותו כל הזמן, ולכן הוא היה מושלם לגידול הצאן שלו. הכתוב מציין שכל היופי הזה היה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה. זו בעצם תזכורת ממשה רבנו כדי שנדע שלפני שה' החריב את המקום והפך אותו לים המלח השומם, זה היה עמק פורה ונהדר. השפע שם היה כל כך גדול עד שהמקום תואר כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. מצד אחד הוא היה מלא בעצי פרי נפלאים ממש כמו גן עדן, ומצד שני האדמה הצמיחה תבואה מצוינת בלי צורך בגשם, בדיוק כמו בארץ מצרים. כל השפע החקלאי הזה המשיך בֹּאֲכָה צֹעַר, כלומר עד שהגיע לגבול של עיר שנקראה צוער. אבל מאחורי כל היופי הזה הסתתרה טעות גדולה. המילים וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו מלמדות אותנו שלוט הלך רק אחרי מה שהעיניים שלו ראו. הוא התלהב מהעושר, מהמים ומהנוחות, אבל בחר להתעלם לגמרי מההתנהגות הרעה של האנשים שגרו שם. הוא העדיף את הרכוש על פני שכנים טובים, וזו הייתה טעות שעליה הוא ישלם מחיר כבד בהמשך.