בראשית, פרק י״ד, פסוק י״ב

לקיחתו של לוט בשבי הייתה פעולה מתוכננת של המלכים, ששבו אותו משום שהיה בֶּן אֲחִי אַבְרָם במטרה לסחוט עבורו כופר או להשתמש בו כפיתיון למלחמה מול אברם. מנגד, ייתכן שלוט פשוט נקלע למאבק משום ששהה בעיר המורדת, כאשר הקדמת המילים וְאֶת רְכֻשׁוֹ לייחוסו רומזת שסירב להימלט כדי לא לנטוש את עושרו הרב. הכתוב מסביר את נסיבות לכידתו בציון העובדה כי וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם, שכן עם פרוץ המלחמה הוא עזב את חיי הנדודים ונכנס לעיר עצמה כדי לחפש מחסה. ישיבה זו חרצה את גורלו, משום שבחירתו להתחבר לאנשי סדום ולהתאזרח ביניהם במקום לשמור על נבדלות, הפקיעה ממנו את חסינותו וגרמה לו לשאת בעונשה של העיר.