בראשית, פרק י״ד, פסוק ט״ו

אברהם יוצא למתקפת פתע נגד מחנה המלכים, כאשר המילה וַיֵּחָלֵק מציינת את פיצול כוחותיו, הוּא וַעֲבָדָיו, כדי להקיף את האויב מכל עבר וליצור אשליה של צבא עצום. המתקפה התרחשה בלַיְלָה כדי להסתיר את מיעוט הלוחמים ולנצל את שאננות האויב, לצד גישות הרואות בזמן זה רמז להתערבות ניסית של ה'. הניצחון הושג בשלבים של וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם, תחילה הכאה שנועדה לשבור את כוחם ולגרום להם לנוס בבהלה, ולאחר מכן מרדף נחוש. המרדף נמשך צפונה עַד־חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק, בין אם מדובר ביישוב ממשי ובין אם זהו כינוי לעיר דן. בשל המרחק העצום, יש המסבירים שהפעולה נמשכה ימים רבים ברציפות, בעוד אחרים מייחסים את ההספק הפלאי לנס שקיצר את הדרך.