בראשית, פרק י״ד, פסוק כ״ג

אברהם מוותר לחלוטין על כל שלל או תגמול חומרי בעקבות ניצחונו, ונשבע בשבועה שלילית המבוטאת במילה אִם שלא ייקח לעצמו מאומה. הוא מסרב להשאיר בידיו אפילו פריטים פעוטים משלל המלחמה, מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, בין אם מדובר בפריטי לבוש פשוטים, בציוד צבאי או בייצוג לכלל סוגי הרכוש. כמו כן, הוא מבהיר וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ, כלומר הוא דוחה גם כל מתנה מאוצרותיו הפרטיים של מלך סדום, כדי לא ליהנות מממונו של אדם רשע או מרווח שהושג בדרך נס. הנימוק המרכזי לסירובו המוחלט הוא וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם, שנועד למנוע מהמלך להתפאר בכך שהוא מקור העושר, ולהבהיר לעולם כולו כי הברכה וההצלחה נובעות מהשגחת ה' בלבד.