כאשר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם מבין שאברם מתכוון להשאיר את שלל המלחמה לעצמו, הוא פונה אֶל־אַבְרָ֑ם בדרישה מחושבת. באומרו תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ, הוא מבקש בחזרה את השבויים שניצלו כדי ליישב את אדמתו החרבה, ובתמורה מציע וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ, כלומר שאברם ישמור את השלל או את הנכסים שנותרו בסדום עצמה. אף על פי שאברם זכה ברכוש כדין, המלך המובס מציג זאת בהתנשאות כפשרה שבה הוא מוותר כביכול על בעלותו, תוך שהוא מנסה למנוע מאברם לקרב את אותם אנשים לאמונה בה'. ויתורו של אברם על השבויים והחזרתם למלך הרשע גבו מחיר היסטורי כבד, שבעקבותיו נשתעבדו צאצאיו במצרים.
בראשית, פרק י״ד, פסוק כ״א
פרשת לך לך
וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.