התארגנות צבאית אסטרטגית עומדת במוקד התיאור הנוכחי, שבו חמשת מלכי כיכר הירדן מאחדים כוחות לקראת מרד במעצמות מסופוטמיה. פירוט זה נועד, בין היתר, להעצים את הנס שייעשה בהמשך לאברהם אבינו, אשר יצליח להביס לבדו את אותם מלכים זרים שחמשת מלכי הכיכר לא יכלו להם גם כשהיו מאוחדים [העמק דבר, ביאור יש"ר].
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ פירושו שחמשת המלכים המקומיים (מלכי סדום, עמורה, אדמה, צבויים ובלע) עשו ביניהם פשרה וכרתו ברית שלום כדי לשתף פעולה במערכה [ספורנו, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הפועל מבטא התאספות והתחברות למטרת שלום וברית, ולא מפגש עוין [רש"ר הירש, חזקוני].
אֶל עֵמֶק הכוונה היא "בעמק" [רד"ק]. לא היה זה מקום מפגש אקראי, אלא שדה קרב שנבחר בקפידה. המלכים המקומיים קיוו לנצל את היכרותם עם תנאי השטח המורכבים כדי לזכות ביתרון טקטי מול כוחות האויב העדיפים עליהם [רש"ר הירש]. מבחינה תחבירית, המילה מושכת את עצמה גם להמשך הפסוק, כך שניתן לקרוא זאת כ"עמק ים המלח" [אבן עזרא, מחוקקי יהודה].
הַשִּׂדִּים הוא שמו של העמק, והפרשנים נחלקו באשר למשמעותו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהשם נגזר מהמילה "שדה" או מהשורש ש.ד.ד (הקשור בחריש ועיבוד אדמה), והוא מתאר עמק פורה שהיה מלא בשדות חקלאיים ובתלמים. מנגד, יש המפרשים שהשם קשור למילה "סיד", ומצביע על כך שהעמק היה מלא בבורות שמהם כרו טיט וסיד לבנייה, מה שמסביר את תנאי השטח הבוגדניים שיתוארו בהמשך המלחמה [אבן עזרא, מלבי"ם, ביאור יש"ר, רש"ר הירש, מחוקקי יהודה].
הוּא יָם הַמֶּלַח מציין את השינוי הגיאוגרפי הדרמטי שהתחולל באזור. בזמן המלחמה המקום היה עמק יבש ופורח, אך לימים הפך לים מלוח, הוא ים המלח המוכר לנו כיום, המהווה את גבולה של ארץ ישראל [רד"ק, שד"ל, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. באשר לאופן שבו הפך העמק לים, יש המסבירים כי מי הים פשוט נמשכו אל תוך העמק עם הזמן [רש"י, מזרחי]. אולם גישה אחרת, הנשענת על מדרשי האגדה, מתארת אירוע קטסטרופלי של ענישה, שבו נבקעו הסלעים שסביב העמק ומתוכם פרצו זרמים של מים מלוחים שהציפו את השטח [רש"י, גור אריה, לבוש האורה, ברכת אשר, ביאור יש"ר]. דעת מיעוט מציעה כי העמק לא הפך לים עצמו, אלא היה סמוך לו, או שהיה זה אזור שבו נהגו לאדות מי ים כדי להפיק מהם מלח [רד"ק, רלב"ג].