בראשית, פרק י״ד, פסוק כ״ד

אברהם מוותר לחלוטין על חלקו בשלל ומבקש להוציא אותו מן החשבון באומרו בִּלְעָדַי, אך בד בבד מקפיד לשמור על זכויותיהם של המסייעים לו. הוא מסכים לקחת מן הרכוש רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, כלומר עבדיו, שכן אינו מוכן לשלם מכיסו על המזון שצרכו כשנלחמו עבור מלך סדום, מה גם שקשה להשיב רכוש שכבר נאכל. לעומת זאת, אברהם מבהיר כי לגבי וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי, שהם אנשים חופשיים, אין לו כל סמכות לוותר על שכרם של אלו שסיכנו את חייהם. בנוסף הוא מציין את עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, אשר נשארו בעורף לשמור על הציוד, וקובע תקדים לפיו גם הם זכאים לחלק שווה בשלל. אברהם מצהיר כי הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם באופן עצמאי, שכן הוא מסרב לשמש כמתווך בחלוקה כדי לא לפגוע בכבודו אל מול מלך סדום.