יצא לכם פעם לארוז מזוודה לקראת נסיעה ארוכה? בטח לקחתם בגדים, אוכל ואולי קצת דמי כיס. תארו לעצמכם לצאת למסע רחוק בלי לקחת איתכם שום דבר. זה בדיוק מה שקורה ליעקב.
ההורים של יעקב שולחים אותו לארם, אבל כל אחד מהם רואה את הנסיעה הזו קצת אחרת. רבקה אומרת ליעקב לברוח כדי להתרחק מהכעס של עשו אחיו. יצחק, לעומת זאת, בכלל לא יודע שעשו כועס כל כך, והוא חושב שיעקב יוצא לנסיעה רגילה לגמרי כדי למצוא אישה. לכן יצחק פשוט אומר לו קוּם לֵךְ. המילה קוּם היא מילת זירוז, כלומר יצחק אומר לו להזדרז ולצאת לדרך מיד.
יצחק אומר ליעקב ללכת פַּדֶּנָה וגם בֵּיתָה בתואל. שמתם לב לאות ה שמופיעה בסוף המילים האלו? בתנ"ך, כשמוסיפים את האות ה בסוף של שם מקום או מבנה, הכוונה היא כיוון של תנועה אל תוך המקום. לכן המשמעות היא "לפדן" ו"לבית". אבל רגע, בתואל, סבא של יעקב, כבר לא בחיים שנים רבות, אז למה יצחק שולח אותו לבית שלו? מתברר שגם אחרי שבתואל נפטר, המשפחה והנחלה שלו המשיכו להיקרא על שמו. יצחק בוחר לשלוח את יעקב דווקא למשפחה הזו, כי הוא מבין שאם מאותו מקום יצאה אישה כל כך צדקת וטובה כמו רבקה, למרות שגדלה ליד אח לא טוב כמו לבן, כנראה שגם יעקב יוכל למצוא שם אישה טובה וראויה.
יצחק מבקש מיעקב לקחת אישה מִבְּנוֹת לָבָן. זה מראה לנו שיצחק ידע שללבן נולדו בנות, מה שמלמד אותנו שלמרות המרחק הגדול בין המשפחות, הם שמרו על קשר לאורך השנים והעבירו חדשות אחד לשני.
אבל למה יעקב יוצא לדרך בלי שום רכוש? יצחק לא נתן לו כסף כי הוא חשב שזו נסיעה קצרה מאוד והוא יחזור מיד. רבקה לא נתנה לו ציוד כדי שעשו לא יחשוד שיעקב בעצם בורח לתמיד. באותם ימים היה נהוג שהחתן נותן מתנות וכסף למשפחת הכלה, וליעקב לא היה כלום. למרות זאת הוא יצא לדרך, כי משפחת לבן זכרה את העושר הגדול של משפחת אברהם ויצחק מפעם, והם גם היו קרובי משפחה. בסופו של דבר, בגלל שיעקב הגיע בלי כסף, הוא נאלץ לעבוד שנים ארוכות כרועה צאן כדי לשלם על הנישואים שלו.