תארו לעצמכם שאתם יוצאים למסע ארוך לבדכם, רחוק מהבית, ואין לכם מושג מה יקרה מחר. על מה הייתם חושבים? יעקב נמצא בדיוק במצב הזה. הוא בורח מביתו בלי שום רכוש, והעתיד שלו לא ברור. אבל ברגעים הקשים האלה, הדאגה המרכזית שלו היא לא רק איך לשרוד, אלא איך להמשיך לעבוד את ה'.
יעקב מבטיח שאם ה' ישמור עליו במסע, אז וְהָאֶבֶן הזו שעליה הוא ישן תהפוך למקום קדוש. יעקב כמובן היה עובד את ה' בכל מקרה, אבל כאן הוא מקבל על עצמו הבטחה מיוחדת ונוספת שיקיים כשיחזור בשלום. הוא אומר שהמקום הזה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים. הכוונה היא לא לסתם מבנה, אלא למקום שמוקדש לתפילה, להקרבת קרבנות ולהשראת השכינה של ה'. מפרשים מסבירים שזוהי בעצם אבן היסוד שעליה עתיד להיבנות בית המקדש.
בנוסף, יעקב מתחייב לה' ואומר: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. יעקב עושה כאן משהו חדש. באותם ימים היה נהוג לתת מעשר, כלומר עשירית, רק מגידולים חקלאיים. אבל יעקב מבטיח לתת לה' מעשר מכל מה שיהיה לו, גם מכסף ומרכוש. המילה מופיעה פעמיים כדי ללמד אותנו שיעקב הבטיח לתת אפילו כפול, כלומר חמישית מכל מה שיקבל, ולהקדיש את הכול באהבה לעבודת ה'.