בראשית, פרק כ״ח, פסוק ב׳

יצחק, שאינו מודע לכוונת עשו להרוג את אחיו, מזרז את יעקב לצאת למסע טבעי למציאת אישה ומורה לו קוּם לֵךְ, קריאה המרמזת גם על התפתחות רוחנית ואישית הצפויה לו. הוא שולח אותו לכיוון פדן ולבית אבותיו, כפי שמבטאת התוספת של האות ה"א בסוף המילים פַּדֶּנָה וכן בֵּיתָה, אף שההתנהלות בפועל תהיה מול לבן משום שבתואל כבר אינו בין החיים. יצחק מדגיש את הקשר לאם במילים אֲבִי אִמֶּךָ וכן אֲחִי אִמֶּךָ, מתוך תובנה חינוכית שמקום שבו גדלה רבקה הצדקת עשוי להצמיח אישה ראויה גם ליעקב. בזכות קשר רציף שנשמר בין המשפחות ידע יצחק על בנותיו הפנויות של לבן, ולכן הורה וְקַח־לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן. מכיוון שהיציאה הוצגה כמסע שגרתי כדי לא לעורר את חשדו של עשו, יעקב יצא לדרכו בידיים ריקות, אילוץ שיוביל אותו בהמשך לעבוד שנים ארוכות עבור נשותיו במקום לשלם עליהן מוהר.