בראשית, פרק כ״ח, פסוק ו׳

עשו מבין ומפנים בשכלו, כאשר וַיַּרְא את המתרחש, כי מטרת יציאת אחיו הוצגה פומבית כדי לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, ולכן הוא מאמין לסיפור הכיסוי ואינו מבין שיעקב נס מפניו. הכתוב מדגיש בכפילות כִּי בֵרַךְ ושוב בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ כדי לאשר שיצחק העניק את הברכות הפעם מרצונו המלא והגלוי, תוך שהוא וְשִׁלַּח אותו באופן מחוזק וסופי. הציווי המהותי של יצחק ליעקב הוא לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן, ואילו ההליכה למשפחתם נועדה כעצה מעשית למימוש איסור זה. מתוך כך מסיק עשו שאיבד את הברכה רק משום שנשא נשים כנעניות בניגוד לרצון אביו. עם זאת, הוא נמנע מלרדוף אחר יעקב, שכן הוא מבין שזכות קיום מצוות הנישואין וכיבוד ההורים תגן על אחיו בדרכו.