מסעו העצמאי של יעקב מתחיל כשהוא חסר כל ונאלץ לברוח בחשאי מפני זעמו של עשו כדי לבנות את ביתו. הכתוב מדגיש כי וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, ולא מסתפק בציון הליכתו, כדי ללמד שעזיבתו המוחלטת של צדיק מותירה חלל רוחני בעיר, וכן כדי להראות שניתק את מחשבתו מבית הוריו למען שליחותו. יציאה זו מארץ ישראל מסמלת גם ירידה אל מציאות חומרית במטרה לתקן אותה ולהקים מתוכה את עמו של ה'. משם וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, כלומר שם את פעמיו לכיוון חרן אך טרם הגיע אליה, שכן מסעו לא היה רציף וכלל שלבי הכנה רוחנית וניסים בדרך.
בראשית, פרק כ״ח, פסוק י׳
פרשת ויצא
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.