יצא לכם פעם להתבונן במישהו אחר עושה מעשה טוב, ופתאום הרגשתם שאתם רוצים לשפר את ההתנהגות שלכם בעצמכם? זה בדיוק מה שקרה לעשיו. כשהכתוב אומר וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, הוא לא מתחיל סיפור חדש על יעקב, אלא ממשיך לתאר את מה שעשיו ראה מהצד. עשיו עמד וראה שיעקב מקשיב להורים שלו ונוסע לפדן ארם, ופתאום הוא הבין עד כמה הציות של יעקב מיוחד ונובע מהבנה אמיתית של רצון אביו. זה משהו שגרם לעשיו לעשות חשבון נפש ולחשוב על המעשים שלו עצמו.
אבל אם יעקב קיים מצווה כל כך גדולה של כיבוד הורים כשיצא לדרך, למה ה' העניש אותו מאוחר יותר, והבן שלו יוסף נעלם ממנו לעשרים ושתיים שנה? הסיבה היא שההורים של יעקב התכוונו שהוא ייסע, ימצא אישה וישוב מיד הביתה. בפועל, יעקב בחר להתעכב שם עוד שנים ארוכות בגלל האהבה הגדולה שלו לרחל. בגלל השנים שבהן הוא התעכב רחוק מהבית ולא היה שם כדי לכבד את הוריו, ה' העניש אותו בצורה דומה, והוא נאלץ להיות רחוק מהבן שלו בדיוק לאותו מספר של שנים.