הושע, פרק י״ג, פסוק ד׳

הקשר ההיסטורי בין ה' לעם ישראל מחייב נאמנות מוחלטת, שכן וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כלומר הוא שהוציא את העם ממצרים בעצמו ודאג לכל צרכיהם. על רקע זה, זניחת ה' לטובת עגלים ואלילים חסרי כוח היא כפיות טובה נטולת הצדקה. התפיסה השגויה של העם כאילו יש צורך במתווכים כדי לקבל שפע נדחית בתוקף, ומכאן נובעת הדרישה וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי. מאחר שהמילים זוּלָתִי וכן בִּלְתִּי משמעותן מלבדי ובלעדי, ה' מבהיר כי אסור לדבוק בשום אל אחר או שליח משני, והוא המושיע היחיד הפועל למען עמו ישירות.