הושע, פרק י״ג, פסוק י״א

המלכת בשר ודם על העם היא ויתור אלוהי שנעשה מתוך מורת רוח על כך שמאסו בשלטונו הישיר של ה'. משום כך נאמר אֶתֶּן־לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי, מתוך כעס המכוון כלפי החוטאים, כפי שאירע בהמלכת שאול או בהמלכת ירבעם. כשם שהמלוכה ניתנה בכעס כך היא גם הוסרה, ולכן וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי מתאר את סילוקה מתוך זעם וחרון אף. סילוק זה מתייחס למותו של שאול במלחמה, או לנפילת המלכים האחרונים כצדקיהו והושע בן אלה, שנלקחו בשל קצף אלוהי כללי על חטאי העם כדי להוכיח שהמלכות האמיתית שייכת לה' לבדו.