יצא לכם פעם להתעקש לקבל משהו, למרות שההורים שלכם ידעו שזה לא רעיון טוב, ובסוף הם הסכימו רק בגלל שביקשתם שוב ושוב? משהו דומה קרה פעם לעם ישראל. במשך שנים רבות, ה' היה המלך היחיד של העם. אבל יום אחד, בני ישראל החליטו שהם רוצים מלך רגיל, מלך בשר ודם, כמו שיש לשאר העמים. ה' לא אהב את הבקשה הזו, כי היא הרגישה כאילו העם כבר לא רוצה שה' ימלוך עליו ישירות.
בכל זאת, ה' הסכים ונתן להם את שאול המלך. על הרגע הזה נאמר אֶתֶּן־לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי. המילה בְּאַפִּי פירושה מתוך כעס. כלומר, ה' נתן להם את המלך, אבל הוא עשה זאת מתוך כעס על עצם הבקשה של העם.
לצערנו, המלוכה של שאול לא נמשכה זמן רב והסתיימה בצורה עצובה במלחמה מול הפלשתים. על הסוף הזה נאמר וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי. המילה בְּעֶבְרָתִי מתארת זעם גדול. ה' לקח את המלך בחזרה מתוך זעם, כדי ללמד את העם שיעור חשוב: מלך בשר ודם יכול לבוא וללכת, אבל המלכות האמיתית והקבועה שייכת לה' לבדו.