כאשר בני ישראל באו אל ארץ ישראל, שהייתה מקום כְּמַרְעִיתָם, הם זכו לשפע רב ולתנובה פורייה. המעבר מתלות מוחלטת בה' במדבר למציאות שבה אכלו מפרי הארץ וַיִּשְׂבָּעוּ, יצר אצלם תחושת עצמאות חומרית. לאחר ששָׂבְעוּ מכל הטוב, השתלטה עליהם גאווה, ובעקבותיה וַיָּרָם לִבָּם. דווקא ריבוי הטובה הוביל לכפיות טובה, עַל־כֵּן שְׁכֵחוּנִי, והעם הפנה עורף לה' ושקע בחטאים, כפי שהוזהר מראש בתורה כי השובע יעוור את עיניהם וישכיח את מקור הברכה.
הושע, פרק י״ג, פסוק ו׳
כְּמַרְעִיתָם֙ וַיִּשְׂבָּ֔עוּ שָׂבְע֖וּ וַיָּ֣רׇם לִבָּ֑ם עַל־כֵּ֖ן שְׁכֵחֽוּנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.