יצא לכם פעם לנסות להחליט מי צודק בוויכוח בין חברים? זו אחריות גדולה מאוד. תארו לעצמכם מה זה להיות שופט אמיתי בבית משפט. כששופט יושב לדון, הוא אף פעם לא נמצא שם לבד. ה׳ נמצא איתו ממש בתוך אולם המשפט ורואה הכול. בגלל שה׳ כל כך קרוב ומעורב בדין, השופטים צריכים להרגיש יראה וכבוד כלפיו.
המילה וְעַתָּה מזכירה לשופטים שלפני שהם מתחילים במשפט, הם חייבים לזכור שהכול גלוי וידוע לפני ה׳. לכן נאמר להם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ. המילה שִׁמְרוּ אומרת להם להישמר ולהיזהר לא לעשות דברים אסורים, והמילה וַעֲשׂוּ מצווה עליהם לקום ולעשות מעשה חיובי כדי לשפוט בצדק.
בגלל שה׳ שותף במשפט, הוא מזהיר את השופטים משלושה דברים שהוא מתעב ומבקש מהם לא לחטוא בהם. הדבר הראשון הוא עַוְלָה, שזה אומר פשוט חוסר צדק ועוול. הדבר השני הוא וּמַשֹּׂא פָנִים, כלומר להפלות לטובה את אחד האנשים במשפט. כשאדם אשם, הוא מתבייש ומוריד את הראש למטה, ושופט שמתנהג אליו יפה ומקל עליו שלא בצדק כאילו נושא ומרים את הפנים שלו בחזרה. הדבר השלישי הוא וּמִקַּח שֹׁחַד, שזה אומר לקחת מתנה או כסף. בניגוד לשופט שסתם מתעלם מהצדק, שופט שלוקח שוחד עושה מעשה אקטיבי ומשנה את הכללים רק כדי להרוויח מזה בעצמו. ה׳ מצפה מהשופטים להיות ישרים לחלוטין וליצור משפט הוגן ונקי.