מערכת ההנהגה והמשפט מוסדרת תוך חלוקת סמכויות ברורה בין ענייני הדת לענייני המדינה והמלכות, לצד הקמת מנגנון אכיפה שיוודא את קיום הפסיקות.
בראש המערכת הרוחנית עומד אמריהו כהן הראש, שהוא הכהן הגדול [ביאור שטיינזלץ], ויש המזהים אותו עם עזריה [מצודת דוד]. הוא הסמכות העליונה לְכֹל דְּבַר ה', אליו יש להביא כל נידון קשה והוא המייצג את דבר ה' [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, על ענייני המדינה מופקד וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד. הוא משמש כמושל מטעם המלך [ביאור שטיינזלץ], ואליו יש לפנות לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ, כלומר בכל סוגיה הנוגעת לחוקי המלוכה ולענייניו של המלך [מצודת דוד, מלבי"ם].
כדי להבטיח את ביצוע פסקי הדין, מונו וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם. בחירתם של הלויים לתפקיד זה נבעה מכך שבית המקדש עמד על תילו בירושלים ולא היה עוד צורך לשאת אותו ממקום למקום, מה שהותיר את הלויים פנויים יחסית [ביאור שטיינזלץ]. תפקידם של השוטרים הללו הוא לרדות בעם ולהכריח אותו לקיים את דברי השופטים [מצודת דוד, מצודת ציון]. הם ניצבים לִפְנֵיכֶם, כלומר מזומנים ומוכנים תמיד לפעול לפי הוראות השופטים כדי לאכוף את הדין [מצודת דוד].
הקריאה המסיימת את ההנחיות, וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב, מוסברת בקרב רוב הפרשנים כהבטחה וברכה לכך שה' יעזור ויהיה עם מי שעושה את הטוב והישר בעיניו.