דברי הימים ב, פרק י״ט, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לנסות להשלים בין שני חברים שרבו, ולהחליט מי מהם צודק? זו אחריות גדולה מאוד! שופטי ירושלים קיבלו תפקיד חשוב וקשה כזה, והם מקבלים כאן הוראה ברורה וקפדנית איך לעשות משפט צדק. המילה תַֽעֲשׂוּן נכתבת עם תוספת של האות נון בסופה, כדי לזרז את השופטים, להזהיר אותם ולחזק אותם לבצע את התפקיד שלהם ברצינות. כדי להיות שופטים טובים, הם צריכים לפעול בשלוש דרכים. קודם כל, לשפוט בְּיִרְאַת ה', כלומר לזכור תמיד שה' רואה אותם, ולהיזהר מאוד שלא לעבור על שום איסור. הדבר השני הוא לפעול בֶּאֱמוּנָה, שזה אומר להיות ישרים לחלוטין כשהם חושבים ומבררים את האמת. הדבר האחרון הוא לשפוט וּבְלֵבָב שָׁלֵם, כך שהשופטים יעשו את עבודתם רק לשם שמיים, בלי לחשוב על טובתם האישית או על דברים אחרים, אלא רק מתוך רצון אמיתי לקיים את המצווה.