דברי הימים ב, פרק כ׳, פסוק י׳

המילה וְעַתָּה פותחת פנייה לה' ומדגישה כי למתקפת בְנֵי־עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר־שֵׂעִיר, המכוון לבני אדום, אין כל עילה מוצדקת. קואליציה זו מורכבת מאותם עמים אֲשֶׁר לֹא־נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כאשר נאסר על ישראל להילחם בהם, לכבוש את ארצם או אפילו לעבור בגבולם. ה' ציווה שלא להתגרות בעמים אלו משום שארצם ניתנה להם לנחלה, ומתוך ציות לכך ישראל סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם. כעת נחשפת כפיות הטובה של התוקפים, אשר במקום לזכור את החסד שנעשה עמם, גומלים רעה תחת טובה וקמים על מי שחס על חייהם.