קרה לכם פעם שהתחשבתם במישהו או ויתרתם לו, ובמקום להגיד לכם תודה הוא עשה לכם משהו לא נעים? התחושה המאכזבת הזו היא בדיוק מה שהרגיש המלך יהושפט כשהוא עמד והתפלל אל ה׳.
המלך פונה אל ה׳ ומדבר על העמים שמתאגדים עכשיו כדי לתקוף את עם ישראל, שהם בְנֵי־עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר־שֵׂעִיר. כשהוא מזכיר את הר שעיר, הוא בעצם מתכוון לבני אדום שהצטרפו גם הם להתקפה. יהושפט מסביר לה׳ עד כמה המלחמה הזו לא הוגנת. הוא מזכיר שבְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כשהעם רק יצא ממצרים והיה בדרך לארץ ישראל, אלו היו עמים אֲשֶׁר לֹא־נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם. כלומר, ה׳ ציווה על בני ישראל לא לכבוש את הארץ שלהם ואפילו לא להיכנס אל הגבול שלהם. בני ישראל הקשיבו לה׳, ולכן הם סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם, הם פשוט התרחקו מהם ונתנו להם לחיות בשקט ובביטחון.
כאשר יהושפט אומר את המילה וְעַתָּה, הוא מתכוון להגיד: ועכשיו, תראה מה קורה. הוא מבקש מה׳ שיושיע אותם, ומדגיש את חוסר הצדק. הרי במקום שהעמים האלה יזכרו את הטובה שעם ישראל עשה להם פעם ויעזרו להם, הם מחזירים להם רעה תחת טובה, ויוצאים להתקפה בלי שום סיבה מוצדקת נגד מי ששמר עליהם בעבר.