מסע החזרה של העם לאחר הניצחון מתאפיין בהנהגה מאוחדת ובתחושת הודיה עמוקה. וַיָּשֻׁבוּ כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מציין את חזרתם של כל העם למקומותיהם [ביאור שטיינזלץ]. החלטתם לָשׁוּב אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּשִׂמְחָה לא הייתה תחושה חולפת בלבד, אלא גמירות דעת לשוב מתוך שמחה גלויה, שתבוא לידי ביטוי בהמשך גם בנגינה [מלבי"ם].
השמחה הגדולה נבעה מכך שכִּי שִׂמְּחָם ה' מֵאוֹיְבֵיהֶם, כלומר, ה׳ שימח אותם בעזרה ובישועה שהעניק להם כנגד צריהם [מצודת דוד]. מעבר להצלה עצמה, העם הגיע להכרה עמוקה כי עצם בואם של האויבים עליהם למלחמה היה מלכתחילה מאת ה׳, ונועד כל כולו כדי לשמח אותם לבסוף בישועתו הגדולה [מלבי"ם].