ההנחיות לקראת העימות הצבאי כוללות מידע מודיעיני מדויק על תנועת האויב. הציווי לעם הוא מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם למלחמה [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, לגבי תנועת האויב נאמר הִנָּם עֹלִים, והפרשנים מצביעים על הבחנה ברורה בזמנים: בעוד שעל בני יהודה לרדת לקרב רק למחרת, האויבים עושים את דרכם למעלה כבר עתה [מצודת דוד, מלבי"ם]. הם עולים מאזור עין גדי אל תוך ארץ יהודה [ביאור שטיינזלץ], דרך בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ, שהפרשנים מסכימים כי הוא שמו של מקום מוגדר.
ההכוונה ממשיכה ומפרטת את נקודת המפגש: וּמְצָאתֶם אֹתָם, כלומר בעת שתפגשו אותם למחרת [מצודת דוד, מלבי"ם], הדבר יקרה בְּסוֹף הַנַּחַל בחזית מִדְבַּר יְרוּאֵל [ביאור שטיינזלץ]. מסירת הפרטים הגיאוגרפיים המדויקים הללו מראש לא נועדה רק לשם הכוונה טקטית, אלא שימשה כאות עבור העם במטרה לחזק את לבבם לקראת המערכה [מצודת דוד].