לאחר תקופה של מאבקים, זכה המלך לשלווה מוחלטת שהיוותה את סוף דרכו הצבאית, שכן הייתה זו הפעם האחרונה שבה נזקק לצאת לקרב [ביאור שטיינזלץ]. השלווה הכוללת מתבטאת בשני מישורים מקבילים, פנימי וחיצוני.
המישור הראשון מופיע במילים וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט, המבטאות יציבות שלטונית מוחלטת שבה לא נותר איש שערער על מלכותו [מצודת דוד]. יש המדגישים כי שקט זה מכוון בראש ובראשונה לשלווה הפנימית ששררה בתוך גבולות המדינה [מלבי"ם]. המישור השני מופיע בהמשך, במילים וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב, המצביעות על הביטחון החיצוני שהעניק לו ה', כלומר מנוחה ושלום מפני האומות השכנות שסביב לארץ ישראל [מלבי"ם].