החזרה המנצחת אל ירושלים ואל בית ה' מלווה בחגיגה גדולה של שירה ונגינה. הפסוק מפרט שלושה סוגים של כלי שיר שבהם השתמשו החוגגים: בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת. הפרשנים מוצאים משמעות סמלית במספרם של כלי הנגינה, וקושרים אותם למוטיבים משולשים מרכזיים בסיפור הישועה.
גישה אחת מסבירה כי שלושת כלי הנגינה מכוונים כנגד שלוש הקבוצות שחזרו מהמערכה: כל איש יהודה, תושבי ירושלים והמלך יהושפט [רש"י]. מעבר לכך, הנגינה המשולשת מסמלת את שלוש אומות האויב שניגפו בדרך נס: עמון, מואב והר שעיר [חומת אנך].
פירוש נוסף קושר את שלושת הכלים לשלושת הימים שבהם עסק העם באיסוף השלל הרב שנותר בשדה הקרב. לבסוף, ההודיה המשולשת רומזת לכך שהישועה הגדולה באה לעם בזכותם של שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב, שעמדה להם בעת צרה [חומת אנך].