במצב של חוסר אונים מוחלט מול איום עצום, מתחדדת ההכרה בתלות המלאה בישועת ה'. הבקשה הֲלֹא תִשְׁפָּט־בָּם היא פנייה לה' שיחייב את האויבים בדין ויייסר אותם [ביאור שטיינזלץ].
פנייה זו נובעת מחוסר מסוגלות כפול של העם להושיע את עצמו: מצד אחד, אֵין בָּנוּ כֹּחַ פיזי וגבורה לעמוד מלחמה מול ההמון הרב, ומצד שני, לֹא נֵדַע מַה־נַּעֲשֶׂה – אין לעם אפילו עצה או תוכנית פעולה אסטרטגית כיצד להינצל מידם [מלבי"ם, מצודת דוד].
מתוך חוסר היכולת להישען על כוח צבאי או על תכנון אנושי, המסקנה היחידה היא כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ. הפרשנים מסכימים כי משמעות ביטוי זה היא שעיני העם מייחלות ומופנות אך ורק אל ה', כדי שהוא לבדו יושיע ויציל אותם מיד אויביהם.