תארו לעצמכם שהשקעתם המון מאמץ כדי לעשות משהו טוב ונכון, ופתאום, משום מקום, צצה בעיה ענקית. זה בדיוק מה שקרה למלך חזקיהו. הוא עבד קשה כדי להחזיר את העם לעבוד את ה׳, אבל דווקא אז הגיע צבא עצום בראשות סנחריב מלך אשור כדי לאיים על הממלכה. המלחמה הזו מתחילה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, כלומר בדיוק אחרי המעשים הטובים שחזקיהו עשה בלב שלם. למה שדבר כזה יקרה דווקא עכשיו? ההסבר הוא שה׳ רצה להכין את הבמה לנס גדול. בזכות המעשים הטובים של חזקיהו, ה׳ כיוון את הדברים כך שהניצחון על צבא אשור יהיה גלוי וברור לכולם, וכך יגדל שמו של ה׳ וכולם יכבדו את עם ישראל.
כשסנחריב הגיע, הוא לא צעד מיד אל עיר הבירה ירושלים. במקום זאת, וַיִּחַן, הוא הקים מחנות צבא מסביב לערים הקטנות יותר שהיו מוקפות בחומה. הסיבה לכך הייתה שהמטרה האמיתית שלו במסע המלחמה הייתה בכלל להגיע למצרים, וממלכת יהודה פשוט עמדה לו בדרך. התוכנית של מלך אשור כלפי אותן ערים הייתה לְבִקְעָם, כלומר לשבור ולפרוץ את החומות שלהן כדי לכבוש אותן לעצמו. כשהוא תכנן את הפריצה הזו, הכתוב משתמש במילה וַיֹּאמֶר, שמשמעותה כאן היא שהוא אמר בלבו וחשב איך לפרוץ פנימה, והוא אכן הצליח ללכוד את הערים האלה. בינתיים, בזמן שסנחריב התעכב בערים הקטנות, חזקיהו ניצל את הזמן היקר כדי להתכונן ולארגן את ההגנה על הממלכה.