דברי הימים ב, פרק ל״ב, פסוק ז׳

II Chronicles 32:7Sefaria

חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֣וּ וְאַל־תֵּחַ֗תּוּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וּמִלִּפְנֵ֖י כׇּל־הֶהָמ֣וֹן אֲשֶׁר־עִמּ֑וֹ כִּֽי־עִמָּ֥נוּ רַ֖ב מֵֽעִמּֽוֹ׃

תארו לעצמכם שאתם עומדים מול צבא ענק ומאיים, ונראה שאין לכם שום סיכוי לנצח. מה הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שהרגיש עם ישראל כשצבא אשור העצום הגיע להילחם בהם. באותו רגע מפחיד, העם שומע קריאת עידוד מרגשת שנועדה לחזק את האמונה שלהם בה׳. המילים חזקו ואמצו מזכירות להם להיות גיבורים ולא לוותר, ממש כמו הציווי המוכר שקיבל יהושע בן נון. אומרים להם ואל תחתו, כלומר, אל תתנו לפחד ולבהלה לשבור אתכם. זה נכון שההמון של מלך אשור, שזה בעצם הכמות העצומה של החיילים שלו, הוא רב, כלומר גדול וחזק מאוד. אבל מיד מגיעה הבטחה מרגיעה: עמנו רב מעמו. הכוח שנמצא איתנו הרבה יותר גדול וחזק מהכוח של האויב. איך זה יכול להיות? משום שה׳ נמצא איתנו. הנוכחות של ה׳ נועדה לעזור לנו כשאנחנו נלחמים, והוא אפילו יכול להילחם את המלחמות שלנו בעצמו, עד למצב שבו לא נצטרך להילחם בכלל.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.