תארו לעצמכם שאתם רגילים שמישהו קרוב תמיד עוזר לכם, שומר עליכם ומדריך אתכם בכל צעד, ופתאום הוא נותן לכם להסתדר לגמרי לבד כדי לראות מה תעשו. זה בדיוק מה שקרה למלך חזקיהו. אחרי תקופה ארוכה שבה ה' עזר לו בכל דבר והדריך אותו, הגיע רגע של מבחן. מלך בבל שלח אליו שליחים חשובים, שנקראים בִּמְלִיצֵי. השליחים האלה הגיעו מרחוק כדי לחקור ולשאול על הַמּוֹפֵת, כלומר על הנס הגדול והפלאי שקרה לחזקיהו כשהוא הבריא באורח פלא מהמחלה שלו.
במפגש המיוחד הזה עם השליחים, עֲזָבוֹ הָאֱלֹהִים לְנַסּוֹתוֹ. ה' פשוט הניח לחזקיהו לפעול בעצמו. הוא לא שלח אליו נביא שיגיד לו מה נכון לעשות או להגיד, אלא נתן לו לבחור לגמרי לבד כדי לבחון אותו. המטרה של המבחן הייתה לָדַעַת כָּל בִּלְבָבוֹ. הכוונה היא לא שה' היה צריך לברר משהו, הרי ה' יודע הכל, אלא כדי שהמידות האמיתיות של חזקיהו יתגלו החוצה וכולם יוכלו לראות מה באמת נמצא בלב שלו.
בסופו של דבר, חזקיהו לא עמד במבחן הזה. במקום להתנהג בענווה ולזכור שכל הגדולה והניסים קרו רק בזכות ה', הוא התגאה, שמח על הכבוד שהשליחים נתנו לו, והראה להם בגאווה את כל האוצרות שלו. המילה וְכֵן מופיעה כדי לקשר את המקרה הזה למקרה נוסף שבו חזקיהו פעל מתוך מחשבה אנושית במקום לבטוח בה', כמו למשל כשסתם את מקורות המים של ירושלים בזמן מלחמה, צעד שרק הזיק לו בסוף.