יצא לכם פעם לראות מישהו שמתנהג בגאווה עצומה, בטוח שהוא יכול לנצח את כולם, ופתאום ברגע אחד הכול מתהפך? זה בדיוק מה שקרה למלך אשור. הוא עמד עם צבא ענק בשערי ירושלים, אבל בלילה אחד התרחש נס עצום. ה׳ שלח מלאך שפגע במחנה האשורי. הפעולה הזו מתוארת במילה וַיַּכְחֵד, שמשמעותה סילוק והעלמה לגמרי. המכה פגעה בדיוק במפקדים ובשרים החשובים. לא נשאר במחנה אפילו גיבור אחד, אלא רק מעט אנשים חלשים חסרי כוח.
בעקבות המפלה הפתאומית, מלך אשור נאלץ לעזוב את ירושלים מיד בלי שהצליח לעשות דבר. הוא חזר לארץ שלו בְּבֹשֶׁת פָּנִים, כלומר מושפל, מובס ומלא בושה. הסוף של המלך מוכיח כמה חמורה הייתה הגאווה שלו. כאשר הוא נכנס להתפלל בבית העבודה הזרה שלו, הוא הותקף על ידי וּמִיצִיאֵי מֵעָיו. הביטוי הזה מתאר את הילדים שלו, כלומר שני הבנים שלו עצמו. הם אלה שקשרו נגדו קשר ושמו סוף לחייו.