בימיו האחרונים של הנביא, כאשר וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ, שהוא חוליו השלישי והאחרון, בא אליו יואש מלך ישראל. המלך עמד ליד הנביא וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו בעודו בחיים, מתוך חרדה עמוקה שעם מותו תוסר ההגנה מעל העם וצבא ארם יתקוף אותם. במצוקתו זעק יואש אָבִי אָבִי, קריאה כפולה לרבו ומורו שהעניק לאומה גם שפע וגם הגנה. המלך כינה את אלישע רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו מתוך הכרה שעוצמת האומה טמונה בנביא, אשר סייע להם לנצח במלחמות בזכות תפילותיו ועצותיו מאת ה', וזכויותיו שימשו כמגן רוחני השומר על ישראל מאויביהם.
מלכים ב, פרק י״ג, פסוק י״ד
וֶֽאֱלִישָׁע֙ חָלָ֣ה אֶת־חׇלְי֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָמ֖וּת בּ֑וֹ וַיֵּ֨רֶד אֵלָ֜יו יוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֵּ֤בְךְּ עַל־פָּנָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אָבִ֣י ׀ אָבִ֔י רֶ֥כֶב יִשְׂרָאֵ֖ל וּפָרָשָֽׁיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.