מלכים ב, פרק י״ג, פסוק ד׳

II Kings 13:4Sefaria

וַיְחַ֥ל יְהוֹאָחָ֖ז אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֤י רָאָה֙ אֶת־לַ֣חַץ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּי־לָחַ֥ץ אֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ אֲרָֽם׃

זעקת מצוקה ברגעי משבר עשויה לעורר רחמי שמים גם כאשר המתפלל אינו ראוי לכך מצד מעשיו. יהואחז מלך ישראל וַיְחַל, כלומר התפלל לפני ה' בעת צרתו, ולמרות חטאיו תפילתו התקבלה רק משום שה' רָאָה אֶת־לַחַץ יִשְׂרָאֵל. מלך ארם הביא את העם לדוחק ולמצוקה קשה עד כדי סכנת הכחדה מוחלטת, וה' פעל במידת הרחמים כדי למנוע את השמדתם שהייתה מפרה את ברית האבות. אף על פי שהישועה לא התרחשה מיד והלַחַץ נמשך כל ימי חייו של יהואחז, התפילה שמרה על שארית העם והכינה את הקרקע למושיע שיקום לאחר מותו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.