קרה לכם פעם שביקשתם עזרה, למרות שידעתם שממש לא התנהגתם כמו שצריך? זה בדיוק מה שקרה ליהואחז מלך ישראל. הוא והעם לא התנהגו כראוי, המשיכו לחטוא והשאירו את פסלי העבודה הזרה בעיר שומרון. בעקבות זאת, מלך ארם תקף את ישראל והעמיד אותם בסכנה עצומה.
בתוך כל הקושי הזה, המלך וַיְחַל, כלומר התפלל לפני ה' בעת צרתו. ה' הקשיב לתפילה, אבל לא בגלל שיהואחז היה צדיק. ה' עשה זאת רק משום שהוא רָאָה אֶת־לַחַץ יִשְׂרָאֵל. המילה לַחַץ מתארת את המצוקה הקשה והדוחק שהאויב גרם להם. בני ישראל היו במצב כל כך קשה, וה' פעל מתוך רחמים כדי לקיים את ההבטחה שלו לאבותינו, שלא לכלות את שבטי ישראל לעולם.
ההצלה לא הגיעה באותו הרגע. הקושי מול ארם נמשך כל ימי חייו של יהואחז, אבל התפילה שלו בכל זאת פעלה דבר חשוב מאוד: היא שמרה על העם כדי שלא ייעלם לגמרי, והכינה את הדרך לישועה הגדולה שהגיעה מאוחר יותר, כשיואש בנו הפך למלך.