לאחר שהובטח למלך ניצחון ראשון ופלאי על ארם, הורה לו אלישע לבצע פעולה סמלית נוספת שתקבע את המשך המערכה. הנביא מצווה על המלך לקחת את החצים ולהכות בהם באדמה. הפעולה הך ארצה מתפרשת כהמשך יריית החצים לכיוון האדמה [ביאור שטיינזלץ], או כהשלכתם ארצה יחד עם הקשת [מצודת דוד].
כוונתו הנסתרת של הנביא הייתה שהמלך יכה בקרקע פעמים רבות. מאחר שהיו שם חצים רבים והנביא אמר "קח החצים", הציפייה הייתה שהמלך ישתמש בכולם, שכן מספר ההכאות נועד לסמל את מספר הניצחונות העתידיים על ארם עד להשמדתם המוחלטת [מלבי"ם, רלב"ג].
אולם, המלך הכה שלוש פעמים בלבד. המילה וַיַּעֲמֹד משמעותה שעצר ופסק מלהשליך או לירות חצים נוספים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. המלך עצר משום שלא הבין את כוונתו העמוקה של הנביא [מלבי"ם]. במעשה זה, המלך מיעט את הטובה שהייתה יכולה להיות מנת חלקו. אילו היה ממשיך ומכה חמש או שש פעמים, או משתמש בכל החצים, היה זוכה לניצחון מוחלט על ארם. כעת, בעקבות עצירתו, נגזר עליו להכות את ארם שלוש פעמים בלבד [מלבי"ם, רלב"ג].