יהואחז מלך ישראל ממשיך את המסורת השלילית של קודמיו ודבק בעבודה הזרה שהשתרשה בממלכה. הציון כי וַיַּעַשׂ הָרַע אינו מתאר רק חטא אישי, אלא מבטא רצף היסטורי של חטאים המפעיל את העיקרון של פקידת עוון אבות על בנים. הוא הלך אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם והמשיך את פולחן עגלי הזהב שהועמדו בבית אל ודן והחטיאו את העם. בעקבות דבקות זו בחטא התעורר כעסו של ה', והוא העניש את ישראל בכך שמסר אותם לידי חזאל ולידי בנו בן הדד.
מלכים ב, פרק י״ג, פסוק ב׳
וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַ֠יֵּ֠לֶךְ אַחַ֨ר חַטֹּ֜את יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־סָ֥ר מִמֶּֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.