דברי הימים א, פרק כ״ה, פסוק ט׳

I Chronicles 25:9Sefaria

וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֧ל הָרִאשׁ֛וֹן לְאָסָ֖ף לְיוֹסֵ֑ף {ס} גְּדַלְיָ֙הוּ֙ הַשֵּׁנִ֔י הֽוּא־וְאֶחָ֥יו וּבָנָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ {ס}

יצא לכם פעם לארגן תור למשחק או לחלק תפקידים בקבוצה גדולה, ותהיתם איך לעשות את זה הכי הוגן שאפשר? בבית המקדש היו המון לוויים ששרו וניגנו, וכדי לקבוע את סדר העבודה שלהם לא בדקו מי נולד ראשון ומי מבוגר יותר, אלא פשוט עשו גורל. הגורל הראשון עלה לְאָסָף לְיוֹסֵף, כלומר ליוסף שהיה בנו של אסף. מיד לאחר מכן, התפקיד השני עלה בחלקו של גְּדַלְיָהוּ הַשֵּׁנִי, שהיה בנו של ידותון. בסוף מוזכרות המילים הוּא וְאֶחָיו וּבָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר. למרות שהמילים האלה כתובות ליד השם של גדליהו, הן שייכות גם ליוסף שהוזכר קודם, ולכן נכתבו פעם אחת עבור שניהם. דרך אגב, כשהתנ"ך אומר וְאֶחָיו, הוא לא מתכוון דווקא לאחים שנולדו לאותם הורים, אלא לחבורה מקצועית של משוררים שעובדים ושרים יחד. מכאן אנחנו לומדים את הכלל של כל הלוויים במקדש: כל קבוצה שעבדה יחד הייתה מורכבת תמיד משנים עשר לוויים. אם מחשבים את כל עשרים וארבע הקבוצות, שכל אחת מהן מונה שנים עשר איש, מגיעים בדיוק למאתיים שמונים ושמונה לוויים שהיו מומחים בשירה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.