דברי הימים א, פרק כ״ה, פסוק ט׳

חלוקת המשמרות של משוררי המקדש נקבעה באמצעות גורל בלבד, ללא התחשבות בסדר הלידה, תוך דילוג ומעבר בין משפחות הלוויים השונות. הגורל הראשון עלה לְאָסָף לְיוֹסֵף, בנו של אסף, ומיד אחריו נקבעה המשמרת לגְּדַלְיָהוּ הַשֵּׁנִי, בנו של ידותון. הפירוט הוּא וְאֶחָיו וּבָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר נכתב פעם אחת אך מתייחס לשני ראשי המשמרות הללו, כאשר המילה וְאֶחָיו אינה מציינת אחים ביולוגיים אלא חבורה מקצועית מאוגדת של משוררים. מפסוק זה נלמד הכלל לכל מערך השירה, ולפיו כל אחת מעשרים וארבע המשמרות מנתה שנים עשר לוויים, המרכיבים יחד את המספר הכולל של מאתיים שמונים ושמונה משוררים מומחים.